מדריך · חוק נגישות אתרים

מי חייב להנגיש אתר אינטרנט בישראל, ומי פטור

סיכמתי מהנוסח של החוק והתקנות מי חייב להנגיש אתר, אילו פטורים קיימים ומה הסיכונים אם לא. זה מידע כללי שמבוסס על קריאה של הטקסט, לא ייעוץ משפטי. לגבי העסק שלכם, שאלו עורך דין.

מידע כללי, לא ייעוץ משפטי. כתבתי את המדריך לפי נוסח החוק והתקנות כפי שבדקתי אותו ב-14 בנובמבר 2026. חקיקה משתנה. לשאלה על העסק שלכם, פנו לעורך דין.

בקצרה

  • מי שנותן שירות לציבור צריך שהשירות יהיה נגיש, וזה כולל את האתר ואת האפליקציה (תקנות 35 עד 35ו).
  • הרמה הנדרשת היא ת״י 5568 ברמה AA. חלק 1 של התקן זהה ל-WCAG 2.0, עם כמה שינויים לאומיים.
  • עוסק פטור, או מי שהמחזור השנתי הממוצע שלו עד 100,000 ₪, פטור מההתאמות האלה.
  • מי שהמחזור הממוצע שלו עד מיליון ₪, ואתרו פעל כבר לפני שהתקנות נכנסו לתוקף, יכול להיות בפטור זמני, בתנאים.
  • יש פטורים נוספים: טכנולוגי, רשת חברתית, שירות סגור עד 500 רשומים, ופרסומות.
  • הסיכונים: תביעה עם פיצוי בלי הוכחת נזק, ועיצום כספי מהנציבות (לעסק עם מחזור עד 20 מיליון ₪, על הפרה ראשונה ועד 10.8.2027, קודם התראה מינהלית).

מי חייב

סעיף 19יא לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קובע ש"שירות ציבורי יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות", ושמי שאחראי לשירות כזה יבצע התאמות נגישות. "שירות ציבורי" מוגדר בסעיף 19י: שירות שניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי, או שירות מהרשימה שבתוספת השנייה לחוק.

הפרטים נקבעו בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג–2013. החלק על אתרים ואפליקציות נקרא "שירותי האינטרנט" (תקנות 35 עד 35ו), ורובו נוסף בתיקון משנת תשע״ח.

לפי תקנה 35, "שירות אינטרנט" הוא תוכן בכל צורה, כמו טקסט, מסמכים, תמונות או וידאו, שמוצג באתר, במסמך או באפליקציה, "שנועדו לספק למשתמש שירות ציבורי או מידע על שירות כאמור". כלומר, גם אתר שרק מציג מידע על השירות של העסק יכול להיכלל.

לפי כל זכות, החובה חלה על מי שמפעיל את האתר בפועל, ולא על מי שבנה אותו.

מה צריך לעשות

  • אתר: התאמות לפי ת״י 5568 ברמה AA (תקנה 35א(א)). חלק 1 של התקן זהה ל-WCAG 2.0, עם שינויים לאומיים. למשל, כותרות לקטעים (2.4.10) נדרשות ברמה AA, והסעיף על שפה של חלקים בעמוד (3.1.2) לא חל.
  • מסמכים: מסמך, למשל PDF, שהוכן מ-26 באוקטובר 2017 ואילך והועלה לאתר, צריך להיות נגיש (תקנה 35א(ג)). על מסמכים חל ת״י 5568 חלק 2.
  • אפליקציה: לפי תקן ישראלי לאפליקציות אם יש כזה. אם אין, לפי הקריטריונים של תקן האינטרנט ככל האפשר, בשתי מערכות הפעלה נפוצות לפחות (תקנה 35ג). אפליקציה פטורה אם אותו שירות קיים באתר מותאם לנייד שעומד בדרישות, ובאפליקציה יש קישור אליו.
  • וידאו: חובת כתוביות לסרטונים מוקלטים חלה על רשות ציבורית ועל מי שהמחזור הממוצע שלו מעל 5 מיליון ₪ (תקנה 35ד).
  • תוכן של אחרים: על תוכן שגולשים או צדדים אחרים מעלים ושאתם לא עורכים, אתם לא אחראים, אבל צריך לתת תשתית נגישה, למשל שדה לתיאור תמונה (תקנה 35ב).
  • הצהרת נגישות: במקום בולט באתר (תקנה 35ה). ראו איך כותבים הצהרת נגישות.
  • רכז נגישות: מי שאחראי לשירות ציבורי ומעסיק 25 עובדים לפחות צריך למנות רכז נגישות (סעיף 19מב לחוק).

הפטורים

הפטורים לאתרים ולאפליקציות מופיעים בתקנה 35ו. חלקם תלויים במחזור, וכדאי לבדוק אותו עם רואה החשבון.

  1. עוסק פטור, או מחזור ממוצע עד 100,000 ₪ (תקנה 35ו(ז)): פטור מההתאמות לפי החלק על שירותי האינטרנט. "מחזור ממוצע" הוא ממוצע המחזורים בשלוש שנות המס האחרונות שבהן המחזור לא היה אפס (תקנה 35).
  2. מחזור ממוצע עד 1,000,000 ₪ ואתר ותיק (תקנה 35ו(ט)): פטור לאתר או לאפליקציה שהתחלתם להפעיל לפני תחילת התקנות, בתנאי שדרכי ההתקשרות לקבלת השירות מפורסמות באתר בצורה נגישה. הפטור תקף לשלוש שנים מתום שנת המס האחרונה שנבדקה, ואפשר לחדש אותו כל שלוש שנים. לפי כל זכות, הכוונה לאתר שפעל לפני 26 באוקטובר 2017. אתר חדש לא נכלל בפטור הזה.
  3. פטור טכנולוגי (תקנה 35ו(א) עד (ג)): מורשה לנגישות השירות רשאי לפטור מהתאמה מסוימת, על סמך חוות דעת של איש מקצוע, אם הפלטפורמה לא מאפשרת אותה מסיבות טכנולוגיות. הפטור תקף עד שלוש שנים, ואפשר לחדש אותו לעוד עד שלוש שנים. מעבר לזה רק הנציב או מי מטעמו, מטעמים מיוחדים. מי שקיבל פטור צריך לספק נגישות חלופית ולפרסם את הפטור בהצהרת הנגישות.
  4. רשת חברתית (תקנה 35ו(ד)): פטור מהתאמה מסוימת בתוכן שמפורסם ברשת חברתית, אם הרשת לא מאפשרת אותה.
  5. שירות סגור לנרשמים (תקנה 35ו(ה)): אם הכניסה מוגבלת לנרשמים מראש, ורשומים לכל היותר 500 משתתפים בו-זמנית, אין חובה להנגיש את התכנים, אלא אם אדם עם מוגבלות מבקש זאת.
  6. פרסומות (תקנה 35ו(י)): ההוראות לא חלות על פרסומות, בתנאי שיש חלופה נגישה למידע על השירות שמופיע בהן.

ומה עם מחזור של 100 עד 300 אלף ₪? יש אתרי מידע שמציגים פטור מתחדש למחזור כזה. בנוסח התקנות שבדקתי (תקנה 35ו(ח)), ההרחבה עד 300,000 ₪ הייתה בתוקף רק עד 26 באוקטובר 2020. אם זה המצב שלכם, כדאי לבדוק עם עורך דין מה חל עליכם היום.

בנוסף, יש תקנות נפרדות על פטור בשל "נטל כבד מדי": תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (פטור בשל נטל כבד מדי מביצוע התאמות במקום ציבורי שהוא בניין קיים ובשירות ציבורי), התשע״ט–2019.

מה קורה אם האתר לא נגיש

הודעה, ו-60 ימים לתיקון

לפי תקנה 35א(ד)(1), סטייה מההוראות על שירותי אינטרנט לא נחשבת הפרה, אלא אם נשלחה לכם הודעה שדורשת לתקן אותה ולא תיקנתם תוך זמן סביר, ולא יאוחר מ-60 ימים מקבלת ההודעה. בינתיים צריך לתת התאמה חלופית בהקדם האפשרי (תקנה 35א(ד)(2)), למשל לתת את אותו שירות בטלפון. איך בדיוק בתי המשפט מפרשים את ההוראה הזו, זו שאלה לעורך דין.

תביעה אזרחית

לפי סעיף 19נא לחוק, הפרה של הוראות הנגישות היא עוולה אזרחית. בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי של עד 50,000 ₪ בלי הוכחת נזק. הסכום הזה מתעדכן כל שנה לפי מדד המחירים לצרכן, לעומת המדד של פברואר 2005, ולכן הסכום בפועל היום גבוה יותר. החוק גם מונה מצבים שבהם בית המשפט לא יפסוק פיצוי בלי הוכחת נזק, למשל כשהנתבע ממלא צו נגישות, או כשכבר הוגשה נגדו תביעה על אותו עניין, בתנאים שבחוק.

עיצום כספי מהנציבות

לפי פרק ט׳ לחוק, שנוסף בתיקון משנת תשפ״ב, הממונה בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות רשאי להטיל עיצום כספי על הפרות שמופיעות בתוספת השמינית לחוק (סעיף 26ז). שתיים מהן נוגעות לאתרים:

סכומי העיצום הכספי לשנת 2026, לפי מחזור העסקאות השנתי
ההפרהמחזור עד 2 מיליון ₪מחזור של 2 עד 20 מיליון ₪מעל 20 מיליון ₪, ורשויות ציבוריות
אתר או אפליקציה לא נגישים (תקנות 35א ו-35ג)3,940 ₪14,220 ₪41,030 ₪
אין הצהרת נגישות (תקנה 35ה)1,310 ₪3,830 ₪13,680 ₪

הסכומים לשנת 2026 לפי הנוסח המעודכן של סעיף 26ז (חלק ג׳ וחלק א׳ בתוספת השמינית). הם מתעדכנים מדי שנה.

קודם התראה, לעסקים קטנים: לפי סעיף 26יח(א)(3) לחוק, עד 10 באוגוסט 2027 (הוראת שעה של ארבע שנים מתחילת פרק ט׳), כשעסק שמחזור העסקאות השנתי שלו עד 20 מיליון ₪, ושאינו רשות ציבורית, מפר חובת נגישות מסוימת בפעם הראשונה, הממונה מוסר לו התראה מינהלית במקום עיצום כספי. אם ההפרה נמשכת או חוזרת, אפשר להטיל עיצום (סעיף 26כ). בנוסף, תקנות לפי סעיף 26יב מאפשרות במקרים מסוימים סכומים מופחתים.

בהפרה נמשכת מתווסף חלק החמישים מהסכום על כל חודש, ובהפרה חוזרת תוך שנתיים הסכום מוכפל (סעיף 26יא). לפני הטלת עיצום, הממונה שולח הודעה על כוונת חיוב, ויש 30 ימים להגיש טענות (סעיפים 26ח ו-26ט).

מה לעשות עכשיו

  1. בדקו עם רואה החשבון מה המחזור הממוצע שלכם, כדי לדעת אם יש פטור לפי מחזור.
  2. הריצו בדיקת נגישות אוטומטית חינמית על העמודים המרכזיים, כדי לראות את הבעיות הבסיסיות.
  3. תקנו את מה שנמצא, והשלימו בדיקה ידנית קצרה.
  4. פרסמו הצהרת נגישות עם דרך פנייה שמישהו באמת עונה בה.
  5. אם קיבלתם הודעה או מכתב על בעיית נגישות, פנו לעורך דין. לפי תקנה 35א(ד)(1), זמן התיקון נמדד מיום קבלת ההודעה.

בדיקה אוטומטית מוצאת רק חלק מבעיות הנגישות. היא לא תעודת עמידה בתקן ולא ייעוץ משפטי.

שאלות נפוצות

האם עסק קטן חייב אתר נגיש?

תלוי במחזור. עוסק פטור, או מי שהמחזור השנתי הממוצע שלו עד 100,000 ₪, פטור (תקנה 35ו(ז)). מי שהמחזור הממוצע שלו עד מיליון ₪, ואתרו פעל לפני תחילת התקנות, יכול להיות בפטור זמני מתחדש (תקנה 35ו(ט)). מעבר לזה החובה חלה, אלא אם יש פטור אחר.

מי אחראי: בעל האתר או מי שבנה אותו?

לפי כל זכות, מי שמפעיל את האתר בפועל. ההסכם עם בונה האתר הוא עניין נפרד ביניכם.

כמה עולה קנס על אתר לא נגיש?

אין קנס אוטומטי. הנציבות רשאית להטיל עיצום כספי: לשנת 2026, על אתר או אפליקציה לא נגישים 3,940 עד 41,030 ₪ לפי גודל המחזור, ועל היעדר הצהרת נגישות 1,310 עד 13,680 ₪. עד 10 באוגוסט 2027, עסק שהמחזור שלו עד 20 מיליון ₪ מקבל על הפרה ראשונה התראה מינהלית במקום עיצום (סעיף 26יח(א)(3)). בנוסף, בית משפט רשאי לפסוק בתביעה פיצוי של עד 50,000 ₪ בלי הוכחת נזק, סכום שמתעדכן לפי המדד.

תוסף נגישות פוטר מהחובה?

לא מצאתי בחוק או בתקנות פטור כזה. התקנות דורשות שהתוכן עצמו יעמוד בתקן. הסברתי את זה במדריך על תוספי נגישות.

החובה חלה גם על אתר בלי מכירות?

ההגדרה בתקנה 35 כוללת תוכן שנועד לספק שירות ציבורי "או מידע על שירות כאמור". לכן גם אתר שמציג שירות לציבור, בלי מכירה באתר, יכול להיכלל.